בדיוק יצא לי לראות ברצף שני סרטים יחסית ישנים.
"מיסטיק פיצה" זכור בעיקר בגלל ג'וליה רוברטס שהייתה אז שחקנית אלמונית יחסית, לפני ההצלחה הגדולה של "אישה יפה". הסרט מספר על שלוש חברות, ששתיים מהן אחיות, שעובדות כולן כמלצריות בפיצריה בעיירה קטנה בשם מיסטיק בארה"ב. דרך סיפורן של הבנות, נגלית לפנינו העיירה, על תושביה המגוונים (דייגים, מהגרים פורטוגזים ואחרים). הסרט מדגים היטב כיצד תסריט המספר סיפור בצורה משכנעת, זה כל מה שצריך כדי להנות מסרט. שלוש הבנות, אנבת' גיש, לילי טיילור וג'וליה כמובן, משחקות בחינניות משכנעת, את נערות העיירה הקטנה, כשכל אחת מפלסת את דרכה לקראת העתיד הצופן לה בצורה שונה.
מיסטיק פיצה (1988)
הסרט "נהר זורם ביניהם", אף הוא זכור לטוב בעיקר עקב שחקן יחסית אלמוני בתחילת דרכו, איזה בראד פיט אחד. הוא מתאר את סיפור התבגרותם של שני נערים, בנים לאב כומר פרסביטריאני קשוח, במונטנה שבארה"ב. הנופים הנהדרים, היערות והנהרות השזורים לאורך הסרט, מוסיפים לתחושה של התקופה, של אחרי מלחמת העולם הראשונה. בימויו האיטי והסבלני של רוברט רדפורד מגלה טפח אחר טפח את הדמויות השונות בסרט, נותן להן להתפתח לאיטן. הסרט שופע סצינות דייג קסומות (שהן כמובן משל על החיים במובן הכי קלישאתי) ומצריך סבלנות צפייה שמשתלמת בסוף.
נהר זורם ביניהם (1992)
"מיסטיק פיצה" זכור בעיקר בגלל ג'וליה רוברטס שהייתה אז שחקנית אלמונית יחסית, לפני ההצלחה הגדולה של "אישה יפה". הסרט מספר על שלוש חברות, ששתיים מהן אחיות, שעובדות כולן כמלצריות בפיצריה בעיירה קטנה בשם מיסטיק בארה"ב. דרך סיפורן של הבנות, נגלית לפנינו העיירה, על תושביה המגוונים (דייגים, מהגרים פורטוגזים ואחרים). הסרט מדגים היטב כיצד תסריט המספר סיפור בצורה משכנעת, זה כל מה שצריך כדי להנות מסרט. שלוש הבנות, אנבת' גיש, לילי טיילור וג'וליה כמובן, משחקות בחינניות משכנעת, את נערות העיירה הקטנה, כשכל אחת מפלסת את דרכה לקראת העתיד הצופן לה בצורה שונה.
מיסטיק פיצה (1988)
הסרט "נהר זורם ביניהם", אף הוא זכור לטוב בעיקר עקב שחקן יחסית אלמוני בתחילת דרכו, איזה בראד פיט אחד. הוא מתאר את סיפור התבגרותם של שני נערים, בנים לאב כומר פרסביטריאני קשוח, במונטנה שבארה"ב. הנופים הנהדרים, היערות והנהרות השזורים לאורך הסרט, מוסיפים לתחושה של התקופה, של אחרי מלחמת העולם הראשונה. בימויו האיטי והסבלני של רוברט רדפורד מגלה טפח אחר טפח את הדמויות השונות בסרט, נותן להן להתפתח לאיטן. הסרט שופע סצינות דייג קסומות (שהן כמובן משל על החיים במובן הכי קלישאתי) ומצריך סבלנות צפייה שמשתלמת בסוף.
נהר זורם ביניהם (1992)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה