משפחת הפשע בוותיקן

הדבר החמקמק הזה שנקרא כישרון, יצר ההמצאה והדמיון, שוב עלה במוחי עם כל המסתורין שבו כשהתחלתי לצפות בסדרת הדרמה "משפחת בורג'ה".

סדרת הדרמה מתמקדת בתקופה הסטורית שבה רודריגו בורג'ה נבחר לאפיפיור בשם אלכסנדר השישי ב-1492. הוא נחשב לאחד האפיפיורים המושחתים ביותר אי פעם, ולא בחל בשום אמצעי להשיג את רצונו. שלושת ילדיו, אף הם משתתפים פעילים בקנוניות ומזימות ובולטת היא לוקרציה, בתו הבלונדינית והיפיפיה של רודריגו. את הסדרה יצר, כתב וביים ניל ג'ורדן ("משחק הדמעות") ובתפקיד הראשי, ג'רמי איירונס. לכאורה, הכל בסדרה אמור לספק את יצרו של הצופה - התפאורה יפה ומפוארת, נעה בין אולמות הוותיקן המרהיבים לארמונות נפוליטניים, השחקנים מבצעים את תפקידם בנאמנות, אבל משהו לא עובד...התסריט קלוש, הדיאלוגים משעממים ובנאליים. אין את אותו זיק שיוצר את ההתמכרות לסדרה. אין מנוס מהשוואה ל"משחקי הכס" המופתית. הדיאלוגים שנונים, הדמויות מסתוריות במידה ומרתקות, והעלילה מפתיעה כל פעם מחדש. אז מסתבר שזה לא כל כך פשוט ליצור משהו ייחודי ומקורי.

יוצאים לגנוב סוסים

"יוצאים לגנוב סוסים.זה מה שאמר כשעמד בפתח הבקתה שבה התגוררתי עם אבי באותו קיץ.הייתי בן חמש עשרה.זה היה בשנת 1948,באחד הימים הראשונים של יולי". פר פטרסון, סופר נורווגי, מתמקד בספרו במערכות יחסים. מערכת יחסים בין חברים, אב ובנו, אדם וכלבו והאדם והטבע. בספר ישנם אחדים מתיאורי הטבע המשכנעים ביותר שנתקלתי בהם. יחד עם טרונד, גיבור הספר, אתה צועד על השלג הפריך, מרגיש אותו נרמס תחת מגפיך, כשאתה נטמע בתוך היעד הנורווגי. הכותרת לבדה, כבר מכניסה אותך לתוך העלילה. טרנוד מתחיל את הסיפור כאדם מבוגר, בן שישים ושבע, שבוחר להתבודד בבקתה ביער עם כלבתו לירה, ונזכר בקיץ משמעותי בחייו בו בילה עם אביו לפני שזה עזב את משפחתו ונעלם. בקיץ זה, טרונד בן החמש עשרה, מגלה כמה אמיתות כואבות על החיים, אך גם חווה תחילתה של התאהבות, חברות עזה ובעיקר אהבתו לאביו.

הספריה שלי

Ian Wilson

אני משאילה מהספריה בקביעות מאז שלמדתי לקרוא. בילדותי הייתה זו הספריה המאובקת בחולון, מלאה בשורות של מדפים עמוסי ספרים ממורטטים, עטופים בעטיפות שקופות. כבר בכניסה לספריה, יש רגע של אושר. כניסה לעולמות כמוסים, מסתוריים שרק מחכים שאכנס אליהם. כמו דלת ארון הקסמים בסדרת נרניה, אתה עובר דרכה ומגיע לעולם אחר, שכובש אותך במראות, ריחות ובטעמים. עכשיו זו הספריה בתל אביב, ברחוב טאגור, שהיא גם מרכז שחמט. התחלתי ללכת אליה כששכרנו דירה ברחוב ליד, זוג צעיר עם שאיפות ותקוות לעתיד. הלכתי לשאול ספרים עם בטן הריונית, תחילה עם הבת ואחר כך עם הבן, ועכשיו אני הולכת עם שניהם, מנסה להעביר אליהם את התחושה הנדירה שמעניקה קריאת ספרים, שדבר לא ישווה לה.
אני מגיעה לספריה פעם או פעמיים בשבוע, ולפעמים לא יכולה לעצור מלקחת עוד ועוד ספרים...רק אחר כך כשהם מונחים על השידה ליד המיטה, אין לי מושג מתי יהיה לי מספיק זמן לקרוא את כולם.

חגיגות הולדת ארבעים

יומולדת ארבעים, עוגה באדיבות מלון מרינה

בחגיגות הולדת ארבעים תמיד יש הרבה מוחשבות על שינוי הקידומת. אתה חושב על מה שהספקת עד כה ומה אתה עוד רוצה להספיק...אתה מרגיש שאתה באמצע החיים מבחינה מסויימת אבל גם מרגיש עדיין כמו ילד, שעוד לא יודע הכל על החיים ויש לו עוד הרבה מה ללמוד. בכל אופן, אתה מרגיש צורך בציון המאורע בדרך כלשהי, יותר מיוחדת.
אנחנו החלטנו לנסוע לחו"ל לסופשבוע קצרצר. הבחירה האולטימטיבית הראשונה הייתה פריז- עיר שכבר הייתי בה מספר פעמים וכל פעם הקסימה אותי מחדש. זו עיר שלא מתמסרת בקלות. בימים הראשונים היא תמיד נראית קצת מנוכרת ומפחידה, אבל כשאתה מתרגל היא כובשת אותך ואתה מתחיל לקנא בצרפתים שיש להם עיר כזאת מקסימה.
אבל בחודש מרץ, מזג האוויר עדיין קר ואז עלו מחשבות לנסוע למקום חם יותר. כמו ילד קטן, עצמנו עינים והצבענו על הגלובוס- הבחירה מלטה!

מזג האוויר כמו בארץ, טיסה קצרה (אם כי בשעות בלתי אפשריות) והמחיר נוח. הזמנו טיסה באייר-מלטה ומלון ארבעה כוכבים (מרינה) בסיינט ג'וליאן (אזור הבילויים של האי).

הופתענו לטובה - המלטזים מאד מאד נחמדים. לא רק אלו שעובדים בשירותי התיירות, אלא גם האשנים ברחוב שדיברנו איתם, נהגי האוטובס המקומי ועוד. הם דוברי אנגלית מצויינת - אולי בגלל שיש פחות מחצי מליון דוברי מלטזית בעולם, ומאד מסברי פנים לתייר. הים התיכון סובב אותך מכל הכיוונים, בצלילות מימית שאין בארץ ויש מה לראות.
התחלנו בסיור בוולטה המקסימה, עיר הבירה

קונדיטוריה מלטזית בוולטה

נוף מרחיב נפש מגני הקסרקטין העליונים בוולטה

בנוסף ביקרנו בהיפוג'אום - קומפלקס קבורה תת קרקעי בן שלוש קומות. בסיור יכולים להשתתף כל פעם רק עשרה אנשים ולכן יש צורך להזמין את הסיור מראש (הזמנו עוד מהארץ דרך אתר האינטרנט). אין כמו לחגוג יומולדת ארבעים בקומפלקס קבורה! מזכיר לך שהחיים קצרים ויש לנצל כל רגע...

ביום למחרת, לקחנו טיול מאורגן לאי קוזו השכן. באי יש תופעת טבע מיוחדת ליד הים - "החלון הכחול" (the azure window). לא יכולנו להפסיק לצלם...

ביום האחרון שלנו, נסענו לערים מדינה ורבט. מדינה היא עיר קטנה (בסביבות 200 מטר על 200 מטר) שהייתה בעבר עיר הבירה של מלטה. קיימות עדויות לקיומו של יישוב במדינה כבר בסביבות שנת 4000 לפנה"ס. העיר השקטה והלא מאוכלסת, השתמרה בשלמותה, עם חומותיה המקיפות את כולה ובניינים מרשימים.

באותו יום נחגג חג יוסף הקדוש (19 במרץ) ורחובות העיר השכנה, רבט, מלאו בחוגגים ובתזמורות. שמנו לב כי החוגגים לבושים בכחול ומחזיקים בבלונים כחולים. שאלנו מלטזית לסיבה והיא ענתה: "אבל זה ברור, סיינט ג'וזף הוא כחול!". אנו תהינו בליבנו אם סיינט ג'וזף היה דרדס אך הסתיר זאת היטב...

יום סיינט גו'זף במלטה - חגיגות ברבט

ביום האחרון התענגנו על ארוחת בוקר אחרונה מול הים...

משחקי הכס

טוב, מה יש עוד לחדש במילים על הסדרה המדהימה הזאת שעוד לא נכתב?

לא קראתי את הספרים של ג'ורג' מרטין שעליהם מבוססת הסדרה, אני מודה. בפורומים שנכנסתי אליהם, הבנתי שברגע שאתחיל, זאת תהיה התמכרות קשה, השקעת אנרגיה וזמן שאין לי כרגע, אז כרגע אני דוחה את זה. הסדרה עצמה מרהיבה- הן בנופים הבינימיים, המושלגים והן במשחק יוצא הדופן והמשובח של השחקנים הבוגרים והילדים כאחד. ישנם כמה רגעים בסדרה, שבנתיים צולמה לה עונה אחת (עשרה פרקים) אך מתוכננות עוד שש לפחות, מאד ריאליסטים וקשים בגרפיות שלהם- נתזי הדם העפים לכל עבר, עריפת ראשים ועוד. העלילה מרתקת, מלאת דמויות לא שגרתיות, פיתולים, קנוניות ומזימות, כמו שאני אוהבת...

עצה אחת למי שמתכוון להתחיל לראות (ואני מצטטת את אחד מקוראי סדרת הספרים)- אל תיקשרו לאף דמות רגשית...חבל על עוגמת הנפש.

צפייה מהנה!

האתר הרשמי: http://www.hbo.com/game-of-thrones/index.html

עמודי תבל

התחלתי לראות סדרה מעולה שמבוססת על ספרו (המעולה לא פחות) של קן פולט "עמודי תבל" מ-1989,
Pillars of the Earth. הסדרה צולמה במהלך שנת 2010 בשמונה פרקים, עלתה כארבעים מליון דולר ואף הייתה מועמדת לגלובוס הזהב ב-2011.



העלילה מתרחשת בתקופת ימי הביניים, על מאבקים בין מלכים על כיסא המלוכה, ובין נזירים על כבוד ועושר. ביניהם בולט טום הבנאי (רופוס סיוול המעולה) שחולם לבנות את הקתדרלה יפה ביותר בעולם. כוחה של אמונה וכן אמונות תפלות מניעים את המהלכים בעלילה.

אהבתי מאד את דמותן של הנשים בסדרה, שהן נשים חזקות ועצמאיות למרות הקשיים שהן חוות מהסביבה והתנאים הבלתי אפשריים בהן הן צריכות לפלס דרכן בחיים. אליאנה, בתו של רוזן שיירינג שמוצא להורג עקב אשמת בגידה, נשבעת לאביה כי תחזיר למשפחתה את כל האדמות והתואר שנגזל מהן. אלן, מוקעת כמכשפה שהחברה מקיאה מקרבה ורוצה לשרוף כיוון שמעשיה ומניעיה זרים ומסתוריים בעיניהם.

הדמויות בספר ובסדרה  לא יישכחו מראשכם במהרה.

אירוס הארגמן

בשבת האחרונה למרות הגשם והסערה, שמנו נפשינו בכפינו ויצאנו החוצה לשמורת אירוס הארגמן בנתניה. עקב מזג האוויר, היינו יחידים בשמורה היפיפיה המשתרעת סמוך לכביש המהיר והיא אי ירוק ובודד בין שכונות שהולכות ונבנות במהירות. קניון חדש ושכונת "אגמים" בשוליה, אך השמורה בשלה, פריחה נהדרת של חרציות, אירוס הארגמן (ששיא פריחתו היה בינואר אבל עדיין יש הרבה אירוסים ארגמניים מסמיקים) פרגים וכלניות.

אירוס הארגמן הוא פרח אנדמי לישראל ( כלומר ייחודי לאזור מאד ספציפי) וגדל בעיקר בשמורת נחל פולג, בנתניה ובשמורת פלמחים. שמו ניתן לו כמובן על שם הצבע הארגמני-סגלגל של עלי הכותרת שלו המחפים ומגוננים על האבקנים, והוא פרח מוגן כמובן.

שוטטנו בין גבעות הכורכר, כשהים סוער לו במרחק ונהנינו מהרוח החורפית והבלחות השמש שיצאה מדי פעם מבין העננים.

היה עונג.